קרדיט: עלמה שניאור

עונת התערוכות החדשה במוזיאון חיפה לאמנות מזמינה את המבקרים לבחון לעומק את הגוף האנושי. בתערוכות החדשות, אמניות ואמנים מרכזיים מהארץ ומהעולם מפנים מבט אל תוככי הגוף, וחושפים את שמתרחש מתחת לעור. התערוכות בוחנות את האפשרויות השונות שגלומות בגוף – את כוח החיים האצור בו, את יכולתו להתרומם ולהתקומם נגד גורמים ממשטרים, את הזיקה ההדוקה שבינו ובין הנפש, ואת היותו מוקד של חום, קשר ואהבה.

התכנים הרפואיים שעולים כהד מהתערוכות והעבודות המוצגות בהן, זימנו שיתוף פעולה עם המרכז הרפואי בני ציון בחיפה: רופאות ורופאים מהמרכז הוזמנו לחוות חוות דעת רפואית על יצירות האמנות ועל מצב הגוף בהן.

בנוסף, יוצגו שני פרויקטים חדשים של "החממה לאמנות מקום"  של מוזאוני חיפה. "החממה לאמנות מקום" ושתי התערוכות מתייחדות בתפיסת הדיאלוג הבין-אישי כאיכות אמנותית, והם תוצרים של עבודה משותפת של אמני מטרופולין חיפה עם קהילות מהאזור.

 

מדדים חיוניים: דופק וקצב נשימה באמנות עכשווית

 

את העונה מובילה התערוכה הקבוצתית מדדים חיוניים: דופק וקצב נשימה באמנות עכשווית, המתפרשׂת על פני הקומה השנייה של המוזיאון ומוצגות בה עבודות של 14 מבכירי היוצרות והיוצרים בארץ ובעולם. פעולות גופניות של שאיפה ונשיפה, זרימת הדם ודופק הלב מקבלות ביטוי חזותי וקולי ומעצבות את צורת העבודות, המאפשרות התבוננות במנגנון הפעולה של הגוף בעודן משקפות את מה שמתחולל מחוצה לו. התערוכה כוללת יצירות של כמה מהאמנים המודרנים והעכשווים החשובים בעולם, כמו לואיז בורז'ואה ודגלאס גורדון, לצד פרויקטים חדשים שנוצרו עבור התערוכה, ביניהם של מרים כבסה ועלמה שניאור. האמנית הדנית סופי דופון שמציגה מבחר עבודות בתערוכה תגיע לפתיחה, ותציג מיצג במוזיאון בשבת, 11.2.

 

קצב הדופק וקצב הנשימה הם בין המדדים החיוניים שעל פיהם קובעים הרופאים אם אדם בריא, או חולה, או מת. בתערוכה מוצגים כמה מן התוצרים הממשיים של המדדים החיוניים הללו ביצירות אמנות מעשרים השנים האחרונות. קווים, אורות וצלילים נוצרים תוך התאמת המעשה האמנותי למקצב של פעימות הלב ושאיפה-נשיפה, הקובע את מבנה היצירה. התעמקות במקצב הזה – רגוע וסדיר, מהיר ותזזיתי או דומם לחלוטין – עשויה להוליך צלילה פנימה אל תוך התודעה. לחלופין, יש בה כדי להעלות אל התודעה את אלה שמדממים או את אלה שמנעו מהם אוויר לנשימה.

 

חלל מיוחד לכל המשפחה שעיצבה לילך שטיאט מזמין את בנות ובני כל המשפחה ליצור, לגעת ולחוש את החום של גופם, ולחוות את תכני התערוכות באופן בלתי אמצעי.

 

אמנים משתתפים : אבשלום (צרפת), שרון אזגי (ישראל), כריסטיאן בולטנסקי (צרפת), לואיז בורזו׳אה (ארה"ב), דאגלס גורדון (בריטניה / גרמניה), גדעון גכטמן (ישראל), רחינה חוסה גלינדו (גואטמלה), סופי דופון (דנמרק), ענבל הופמן (ישראל), דור זליכה-לוי (ישראל), מרים כבסה (ישראל / ארה"ב), דקלה מוסקוביץ׳ (ישראל), אבי סבח (ישראל) ועלמה שניאור (ישראל).

 

אוצר: קובי בן-מאיר

קרדיט צילום: אלן אליגרודיק

חן כהן: מכשירים ומחוות

 

התערוכה מציגה סדרת עבודות חדשה של האמנית חן כהן אותן יצרה במהלך השנה האחרונה. בתקופה זאת, חן כהן צילמה את השגרה הרפואית שלה במרפאות ובמרכז הרפואי בני-ציון בחיפה. היא התמקדה במכשירים רפואיים שונים ובמפגשיה עם הצוות הרפואי – מפגשים שתכליתם טיפול בגוף, ועבורה הם מלאים רוך וחמלה ומרפאים את הנפש. היא לא תיעדה את הטיפולים מעמדה אובייקטיבית-לכאורה, או כזו שמדגישה חולי, חולשה או את הקושי שבהיות מושא לבחינה רפואית; היא הופיעה עבור המצלמה. כהן הגיעה לבדיקות כשמאנית מרפאת, לבושה תמיד באותה שמלה שחורה ארוכה. המצלמה שהציבה במרפאה הפכה את המעמד לפעולה אמנותית שעוסקת ביופי ובאהבה.

 

התמונות, שחולצו בחלקן מצילום וידיאו, עובדו ונוקו מפרטים שאינם חיוניים לדימוי כדי למצות בו את ביטויים של יופי ואהבה. בחסות הסביבה עתירת המכשירים, נוצר עם הצוות הרפואי יחס בין-אישי אינטימי, מפגש בין אדם המתמסר ומפקיד את גופו בידי אחר, לבין מי שמושיט יד תומכת. בפעולה שהתרחשה במוזיאון, שמונה א.נשים תמכו בגופה של כהן, וצולמו רק אחרי שהאמנית יצאה מאחיזתם. התמונות שחולצו מפעולה זאת מתמצתות את ההליך הרפואי לרגעי חסד של מחוות נדיבות.

אוצר: קובי בן-מאיר

 

נגה יודקוביק-עציוני: נקודת איזון

 

בתערוכת היחיד של נגה יודקוביק-עציוני גוף האדם מקבל ביטוי מרומז בסדרת פסלים שנמצאים על סף קריסה, הממחישים מעט משבריריותו של האדם. בפעולה עמלנית היא רוקחת, מפרקת ומרכיבה מחומרים שונים אובייקטים שכמו נוצרו מעץ. האובייקטים הללו, הנראים כאילו נערמו זה על גבי זה באקראי, הם פרי תכנון מקדים מדוקדק, שבמהלכו בוחנת האמנית את יחסי הגומלין בין החלקים המפוסלים ובין הפסלים לחלל, בעבודה המשלבת פיסול ואדריכלות.

 

בשנים האחרונות ייחדו את עבודתה של יודקוביק-עציוני מיצבי-אורך גדולים שהונחו על הרצפה. בתערוכה זו משתנה נקודת המבט והאובייקטים מיתמרים מן הרצפה לגובה, אל התקרה, לצד עבודות פיסוליות שמטפסות על הקירות. בין הרצון של החומר להתעלות לפי מעלה לבין כוח הכבידה המושך כלפי מטה, הפסלים מוצאים נקודת איזון חמקמקה של יציבות.

 

אוצרת: לימור אלפרן

 

החממה לאמנות מקום: שחר סיון ורועי כהן; תמר נסים  

 

המוזיאון מציג שני פרויקטים ייחודיים שהתהוו במסגרת החממה לאמנות מקום של מוזיאוני חיפה – יוזמה המבטאת את המחויבות העמוקה של המוזיאון לקידום האמנות המקומית. מסגרת זו של מוזיאוני חיפה, שהוקמה לפני שנתיים, מעודדת יצירה הקשובה למקום ולקהילה החיה בו. פעילותה מניעה תהליכים בשכונות העיר חיפה, המעצימים את האפקט החברתי של מעשה האמנות ומגבירים את הצורך הציבורי באמנות. אמנים ממטרופולין חיפה, שנבחרו על-ידי ועדה מקצועית, זוכים בחממה לליווי אוצרותי צמוד ומקבלים הכשרה רעיונית ומעשית לפעולה אמנותית בקהילה. חברי הקהילה המשתתפים בפרויקט לוקחים חלק מהותי בתהליך האמנותי.

 

תערוכות אמני החממה יתפרסו השנה  במוזיאונים השונים, ובנוסף לתערוכות במוזיאון חיפה לאמנות יוצגו גם בחממה לאמנות מקום ובמוזיאון העיר חיפה. במוזיאון חיפה לאמנות תוצג התערוכה שחר סיון ורועי כהן: ארוחת זרים, תוצר של פרויקט שחקר את משמעויותיהם של אוכל ואכילה לזהות האישית, וחלקם ביצירת קבוצה. ספר מתכונים, הדפסי עץ ושולחן עמוס באוכל מפוחם הם כמה מהתוצרים של המסע המשותף של האמנים עם שישה זרים שחלקו ארוחות וזיכרונות.

 

התערוכה השנייה במסגרת החממה, תמר נסים: האומר לא, מסכמת את פעולתה של האמנית עם א.נשים מבית הלוחם בחיפה, איתם המחיזה את המחזה "האומר לא" של ברטולט ברכט. במהלך האמנותי והקבוצתי שהניעה נסים, בביצוע ותיקי המחנה בבית הלוחם שעצם קיומו נקשר בנכונות להקרבה עצמית, המחזה נטען מחדש בשאלות עדכניות הנוגעות להקרבה עצמית וליחסי היחיד והמדינה.

 

אוצר: עוז זלוף

 

השאר תגובה

Please enter your comment!
Please enter your name here